תוכן

ה) והוא כדמיון מה שבא במופת, כי המים היוצאים ממקור א' בארץ, אם יהיו נגרים ויורדים במורד גדול, יש בהם כח לעלות אח"כ שנית ממטה למעלה, כשיעור גובה מקום המקור, שבו יצאו מתחלה ממש בשוה, אך לא יותר מזה. וכן היה הענין הזה, כי האור הזה כאשר נכנס בפנימיות הכתר, שם הוא מקורו בראש הכתר. וכאשר ירד עד סוף הכתר בפנימיותו, וחזר ועלה ממטה למעלה, אין כח בו לעלות יותר מן המקור, שהוא בראשית הכתר, ושם נשאר בסוד או"מ אל הכתר ממעלה למטה עד סופו בלבד. משא"כ אלו לא נכנס תוך פנימיות הכתר, שאז מקורו היה האין סוף עצמו, והיה יכול לעלות ולידבק במקורו הא', שהוא הא"ס, והיה נגדל ומתרבה כחו, ועי"כ היה בו יכולת להתפשט עד למטה בסיום כל עולם האצילות כלו.